Yulia Frydin on Curtain 4: Sahar Damoni, Shira Eviatar and Asaf Aharonson
מחשבות על מסך 4: english follows *
פרג’ן-סחר דאמוני
משחק כדורגל ברקע,
שריקות אוהדים,
ריקוד סופי,
ספירלי
מתחולל על הבמה.
נוכחות ערפילית
מהפנטת,
מסתובבת בלי
הפסקה.
מסתובבת.
מסתובב-ת
לי
הראש.
דמות שדונית
הגיחה לרגע,
תאורה הוחלפה
לסגולה
כחלחלה,
ניאונית
זוהרת
בחושך.
מערבלת לתוך
עצמה.
אני מדמיינת, איך חוט לבן
הנפר…ם
מהסליל,
חוזר למקומו,
בתנועה
סיבובית
מתמשכת ת ת ת ת ת ת ת.
אני מנסה ללפף אותו
בחזרה למקומו,
והוא פרו…ם
ומסתובב על
צירו,
בו=זמנית.
זורחות/ שירה אביתר וענת עמרני
שני גופים
שתי נשים
מפנות אלינו,
גב
מתולתל.
כל אחת
משקשקת
בקצב המוסיקה
הפרטית שלה,
החיה ונושמת
בתאי
גופה.
נענוע אגן לצד,צעד תימני.
כשהן מחזיקות ידיים,
הקצב שלהן
מסתנכרן
לגרוב
אחד.
יש לנו מנצחת. על הגרוב. התימני.
וזה הזמן לצאת
במחול שבטי. חייתי.
פרוע. אפריקאי.
שתי חיות פראיות.פורעות את אשר
נחרט בגופן.
מתופפות עם רגליהן,
ושיערן כמו מכחולים. צובעים
את הבמה
באנחות
קריעה. קריאה
להצטרף
לשבט. שלהן.
מתובלות, בהומור.
כפיים,
ממלאות את האולם-
הצלחתן להדביק את כולנו
בחאפלת הצהלולים
הקולולולולולולולולולושית
שלכן.
יאלה,
כפיים.
יאלה בלאגן!
מחבקות אחת את השניה
כמו תא אחד מופרה
שהתפצל לשתי יישויות
עם מטען גנטי דומה.
אך שונה.
הגוף נע על הריצפה
כמו “ספגטי במים רותחים”,
כמאמרו של מיסטר גאגא
ביקום מקביל.
הזיעה שוטפת את שאריות
ההידהוד. הפנימי
שנשאר בתאי גופכן.
הניענוע וקול הצהלולים
ממשיך לרקד
בתוכי גם .עכשיו.
אסף אהרונסון/ מה שמגיע
קסם התפוח. מתגלגל ומתגלה
כל פעם בפריים חדש.
האור נכבה ונדלק,
ודמות גברית בחולצה צהובה, תחתונים
ומגפי גומי, מתייפחת על הבמה.
העוזרת האישית
סידרה לו
משרד. עם קערת פירות. אגרטל עם פרחים אדומים
ושנדליר תמנוני מפלתי.
אפילו משולש פיצה-
לא מצליח לנחם אותו.
סצינות קולנועיות. סוריאליסטיות.
נדלקות. אחת. אחרי. השנייה.
שאקירה בכבודה ובעצמה הגיעה
לעשות ליפסינג, בתנועת
ס ל ו א ו מ ו ש ייייייייי ן.
הפייטה מטפטפת תפוז בשרני
בתאווה.
“טעים לך”?? מישהו שואל מהקהל.
אחריי שאסיים עם המלון- אחזור אלייך.
איש נוסף מפרש לאישתו
על נזילת הרימון. שמגרגרת. על
פניו.
בואו תראו אותי איך הכל נזל עליי,
ואני הולך לגעת בך עם הידיים הדביקות,
במקומות האסורים.
בת ים מנומרת, קוראת
לנו לבוא לנשק אותה. בשלל שפות.
רולרבליידס.
בועות סבון.
סרט נע של מתעמלת אמנותית.
פיצוח אבטיח בתנועת ברק מיומנת.
אכילת קרח.
שיח מדברי קוצני שהתגלגל לכאן גם.
כולם כאן.
בחגיגת טבע המטורפת, הצבעונית, הנוגדת כל הגיון ממשי,
המדליקה זיקוקים ונותנת לנתיניהם לזחול בעירום.
נוכחים כאן
במסיבת דיוניסוס וחבריו האלים.
אם הייתם מזמינים אותי- בטוח
הייתי אטנדינג.
דולה מעצמי מילים כדי לתאר את מה שהלך שם
בשעה הזאת ומילא אותי בתחושת היי ואושר
שלא מפסיקים גם יום אחריי.
יצירה מבריקה, מלאת הומור, דיוק, הזייה, יצירתיות, פאן, תאווה, ועוד מילים רבות
וטובות.
פשוט לכו לראות ולחוות.
עולם, שאם הכל היה יכול להיות אפשרי-
יוצר את האילוזיה
שהכל באמת אפשרי.
:Thoughts on Curtain 4
Sahar Damoni- Pirgi’in
,A football game in the background
Fans whistle,
A spiraling,
Sufi dance,
Takes place on the stage.
A hypnotizing
Nebular presence,
Turns without
A rest.
Turning
Turn-ing
In my
Head.
A demonic character
Emerged for a moment,
The lights changed
To purple,
Blue-ish,
Neon,
Shining
In the dark.
Scrambles into
Herself.
I imagine, how a white thread
Is ripped
From the spool,
Returns to its place,
In continuous
circular
movement.
I try to wind it
Back into its place
But it is unwound
And turns
In place
Together.
Shira Eviatar and Anat Amrani- Rising
Two bodies
Two women
Turn their,
Curly backs
To us.
Each one
Shaking
To the beat of
Her personal
Music,
Alive and breathing
In the cells
Of her body.
Swinging the hips side to side, Yemenite step.
When they hold hands
Their rhythm
Aligns
To one
Groove.
We have a winner. Over the Yemenite. Groove.
And its time to embark upon
Tribal dance. Animalistic.
Wild. African.
Two wild animals releasing what has been
Etched in their bodies.
Drumming with their feet
And their hair like paintbrushes. Coloring
The stage
With sighs
Tearing, calling
To join
The tribe. Their tribe.
Seasoned with humor.
Applause,
Fills the theater-
Their success in infecting all of us
In a raucous party
The ku-lu-lu-lu-lu
Of theirs.
Yalla.
Applause.
Yalla Balagan!
They hug one another
Like an inseminated cell
That split to two beings
With similar genetic makeup.
But different.
The body moves on the floor
Like “spaghetti in boiling water”,
As Mr. Gaga says
In a parallel universe.
Sweat washes the leftover
Reverberation. Internal
That remains in the cells of their bodies.
The swinging and sound of the party
Continue to dance
In me also. Now.
Asaf Aharonson- What’s to Come
Magic of the apple. Rolls and is discovered
Each time in a new frame.
The light is shut and turned on,
And a man in a yellow shirt, underwear
Rubber boots, sobs on stage.
His personal assistant
Arranged
An office for him. With a fruit bowl. A vase with red flowers
And a cascading chandelier.
Even a slice of pizza-
Can’t console him.
A cinematic scene. Surreal.
Turned on. One. After. The other.
The one and only Shakira arrives
To do lipstick, in
S l o w M o t i o n.
The pieta drips a fleshy orange
With lust.
“Is it good?” Someone asks the crowd.
After I finish with the melon- I’ll come back to you.
Another man explains to his wife
About the drops of the pomegranate. That purrs on
His face.
Come show me how it all drizzled on me,
And I will touch you with my sticky hands
In forbidden places.
A spotted mermaid, calls
Us to come kiss her. In many tongues.
Rollerblades.
Bubbles.
A motion picture of a gymnast.
Cracking a watermelon in one expert gesture.
Eating ice.
A tumbleweed that rolled in here too.
Everyone is here.
A crazy nature party, colorful, at odds with all actual sense,
Lights fireworks and lets her subjects crawl around naked.
There are present
At the party Dionysus and his godly friends.
If you invited me- I would surely
Be attending.
I plunge into myself to find words to describe what happened there
In that hour that filed me with a high and joy
That don’t stop even a day later.
A brilliant piece, full of humor, precision, hallucination, creativity, fun, lust and many other good words.
Just go see it and experience.
A world, that if everything was possible-
Would create the illusion
That everything really is possible.