רְשָׁמִים עַל הַמּוֹפָע “לוֹקָאלִי” בְּבִצּוּעַ אִירִיס אֶרֶז מאת יוליה פריידין

יוֹם שִׁשִּׁי, הַשָּׁעָה 21:13,  הַמּוֹפָע מַתְחִיל ב21:30 ,זְמַן יִשְׂרָאֵל, מָה שֶׁמַּשְׁאִיר תִּקְוָה לְעוֹד חָמֵשׁ דַּקּוֹת.

4.2 ק”מ מַפְרִידִים בֵּינִי לְבֵין סוּזן דָלָל.

זְמַן רְכִיבָה עַל אוֹפַנַּיִם- 20 דַּקּוֹת.

אֵם זֹאת הָיְתָה שְׁאֵלָה בַּפְּסִיכוֹמֶטְרִי: אֵיךְ נִתָּן לִדְחֹס 20 דַּקּוֹת נְסִיעָה, לְתוֹךְ 17 דַּקּוֹת בִּרְכִיבָה מְתוּנָה?

בּוֹאִי נֵצֵא לַדֶּרֶךְ הוּא אוֹמֵר לִי. וְתֶכֶף נְגַלֶּה.

מְדַוְּשִׁים בְּיַד אֵלִיָּהוּ הַמְּנֻמְנֶמֶת אֶל גֶּשֶׁר אַיָּלוֹן, בּוֹ יוֹשֶׁבֶת אִשָּׁה צְעִירָה בְּטַיְץ צִבְעוֹנִי וּלְיָדָהּ שְׁנֵי גְּבָרִים,

סַפֶק מַצִּיעִים לָהּ כֶּסֶף, סַפֶק סַמִּים.

מַבִּיטָה עֲלֵיהֶם וְלִבִּי נֶחְמַץ, וּבְכָל זֹאת מַמְשִׁיכָה לְדַוֵּשׁ.

נִכְנָסִים לְנָוֶה שַׁאֲנָן הַשּׁוֹקֶקֶת, לְבוּשָׁה בְּלָבָן, עִם רֵיחַ דָּגִים חָרִיף בְּרֶקַע וְשִׁבְרֵי בַּקְבּוּקֵי בִּירָה יְרֻקִּים-

מִתְפַּלֶּלֶת לֶאֱלֹהֵי הַפַּנְצֶ’ר שֶׁיַּעֲבֹר חֵלֶק.

עוֹלִים בְּעָלֶיהָ שֶׁל צ’לנוב, וְהָאֲוִירָה מִשְׁתַּנָּה וְגוּפֵי הָרָכוּב פּוֹגֵשׁ בִּמְבַקְּשֵׁי מִקְלָט מְקֻבָּצִים,

וַאֲנִי מְהַרְהֶרֶת עַל שֵׁם הַמּוֹפָע שֶׁהוֹלֶכֶת לְצָפוֹת.

לוֹקָאלִי.

מְקוֹמִי.

זֶה הֲכִי לוֹקָאלִי הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת לסוזן דָלָל.

לֹא-קַל-לִי בִּכְלָל.

וּבֶטַח גַּם לָהֶם לֹא.

וְגַם לְאִירִיס שֶׁכְּבָר מְחַכֶּה עַל הַבָּמָה,

וּתְסַפֵּר לָנוּ בַּגּוּפָה עַל הַמְּקוֹמִיּוֹת.

חָשַׁבְתִּי עַל מָה עוֹבֵר הַגּוּף הַצּוֹפֶה בַּדֶּרֶךְ לַמּוֹפָע הַמְּיֻחָל,

וְאֵיךְ הַדֶּרֶךְ עַצְמָהּ וְהַחֲוָיָה הַפִיזִית וְהָרִגְשִׁית מַשְׁפִּיעָה עַל הַצְּפִיָּה

וְהַהֲכָלָה וְהִיא גַּם יוֹצֶרֶת כוֹרֵאוֹגְרַפְיָה מִשֶּׁלָּהּ.

הָרְכִיבָה יוֹצֶרֶת מַצָּבִים בָּהּ הַגּוּף נוֹכַח לְרֶגַע קְצַרְצַר בְּסִיטוּאַצְיָה מְסֻיֶּמֶת

וּמַמְשִׁיךְ בִּמְחוֹל הָרְכִיבָה שֶׁלּוֹ.

כְּמוֹ הַפֶּרְפוֹרְמֶרִית עַל הַבָּמָה- מוּכֶלֶת בַּחֲוָיוֹת חַיִּים וּמְהַדֶּקֶת 

אֶת כֻּלָּם לְסִפּוּר אֶחָד.

הַסִּפּוּר שֶׁל אִירִיס,

עַל הַמָּקוֹם שֶׁלָּהּ.

בִּסְבַךְ הַמּוֹלֶדֶת.

בַּנּוֹף אֵלֶיהָ הִיא שַׁיֶּכֶת.

הַאֻמְנָם?

הִגַּעְנוּ בְּשָׁלוֹשׁ דַּקּוֹת אִחוּר,

וְנִכְנַסְנוּ לָאוּלָם כְּשֶׁאִירִיס כְּבָר עָמְדָה עַל הַבָּמָה,

וּבֵרְכָה אוֹתָנוּ לְשָׁלוֹם.

הָיָה שֶׁקֶט מֻפְתִּי, 

רַק שָׁמַעְתִּי אֶת דְּפִיקוֹת לִבִּי הוֹלְמוֹת בְּעָצְמָה וּבִמְהִירוּת

מֵהָרְכִיבָה הַלּוֹקָלִית.

נוֹכְחוּת יְלָדִים נוֹכַחַת-נֶעֱדֶרֶת,

מַצִּיקה,

רוֹצָה לִינֹק, לְקַבֵּל תְּשׂוּמַת לֵב.

לְקַבֵּל לִטּוּף.

יָד רִאשׁוֹנָה מֵאִמָּא,

מְלַטֶּפֶת יָד רַכָּה.

הוֹפֶכֶת לָאֶגְרוֹף,

אֶבֶן ,נְיָר אוֹ מִסְפָּרַיִם.

אִירִיס נָעָה כְּמוֹ מַיִם.

הִיא מַלְאָכִית שׁוֹמֶרֶת,

הִיא רוֹקֶרִית עַל גִּיטָרָה חַשְׁמַלִּית,

הִיא רוֹצָה לָדַעַת:

אֵיךְ עוֹשָׂה פָּרָה?

וְסוּס…?

וְנָמֵר…?

וְנָחָשׁ…?

ששששששש, פַּן תיכש.

בְּשֵׁבֶט אֲחָיוֹת גַּם יַחַד.

מְדַלֶּגֶת בַּחֶבֶל,

יוֹצֶרֶת מַעְגָּל שֶׁל קְלָאס.

מאסטרית קְלָאס.

הִיא סוּסַת פֶּרֶא בְּגִיל הַהִתְבַּגְּרוּת,

מְפַזֶּרֶת אֶת הָרַעֲמָה שֶׁלָּהּ,

וְדֹהֶרֶת אִתָּהּ בְּרָאפּ עַצְבָּנִי 

אִלֵּם.

אַלִּים

זְכָרִי.

תּוֹרַת הָאֶבוֹלוּצְיָה שֶׁלָּהּ זָזָה בָּרֶוֶרְס 

וְהוֹפֶכֶת אוֹתָהּ לַיְּצוּרָה מִיתִית

מְכֻשֶּׁפֶת וּמְכַשֶּׁפֶת.

הִיא מְחַפֶּשֶׂת עַל מִי לָצֵאת בַּמַּכּוֹת, 

לְהַפְצִיץ, לְהַכְנִיעַ, לִכְבֹּשׁ.

בּוֹאִי נִרְאֶה אוֹתָךְ מִי גֶּבֶר,

 מִי יָכֹל עָלַיִךְ.

לְהִתְכַּעֵר בִּמְלוֹא הַדֶּרֶךְ,

וּלְהַחְלִיף פָּנִים כְּמוֹ 

מַסֵּכוֹת שִׁבְטִיּוֹת שֶׁנּוֹעֲדוּ לְהַבְרִיחַ

אֶת הָאוֹיֵב.

הַגּוּף שֶׁלָּהּ נָגוּעַ בְּוִיבְּרַצְיוֹת מִשְׁתַּנּוֹת

כְּמוֹ מִיקְסֶר שֶׁהִשְׁתַּבְּשָׁה עָלָיו דַּעְתּוֹ.

הִיא בַּטְּרַאנְס שֶׁל חֲזִירַת בַּר

הַמְּגוֹנֶנֶת בְּיִצְרִיּוּת עַל גּוּרֶיהָ,

הִיא לוֹקָה בְּתִסְמֹנֶת טוּרֶט שֶׁל נְחִירוֹת

מְרוּחוֹת בְּצוֹאַת אֲרָיוֹת

וּשְׁאָגוֹת שֶׁל צִירֵי לֵדָה.

שְׁזִירָה אוֹרְגָּנִית שֶׁל תְּנוּעוֹת מַמְשִׁיכוֹת אַחַת אֶת הַשְּׁנִיָּה

כְּמוֹ שַׁרְשֶׁרֶת חֲרוּזִים שֶׁל סִפּוּר חַיִּים.

אִירִיס מְסַפֶּרֶת לָנוּ סִפּוּר יְלָדִים

וַאֲנַחְנוּ הַשְּׁבוּיִים שֶׁלָּהּ.

מִצְוָה עָלֵינוּ לָשֶׁבֶת- לָקוּם- וְשׁוּב לָשֶׁבֶת וְשׁוּב לָקוּם.

כְּמוֹ בֻּבּוֹת נַחוּם-תָּקוּם צַיְתָנִיּוֹת.

תּוֹצִיאוּ נַיָּדִים וְתָשִׂימוּ עַל פוּל ווֹלְיוּם.

מִלּוֹת חִפּוּשׂ מֻמְלָצוֹת:

קוֹלוֹת שֶׁל חַיּוֹת בַּר.

חֲזִירִים, צִפּוֹרִים, נְמִיּוֹת, אֲרָיוֹת, נְחָשִׁים.

מִשְׂחָקִים אִתָּהּ בַּהַפְעָלָה הָאִינְטֶרְאַקְטִיבִית שֶׁלָּהּ,

וְאִירִיס מִתְמַסֶּרֶת לַקּוֹלוֹת הַמֻּכָּרִים.

הַבִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי קָרָה-

הוֹרוּת מְאֻחֶרֶת.

מְתֻגְמֶלֶת רְפוּאִית יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הֱיוֹתָהּ כוֹרֵאוֹגְרָפִית עַצְמָאִית.

יִשְׂרָאֵל דּוֹגֶלֶת יְצִירָה.

שֶׁל דּוֹר הֶמְשֵׁךְ.

שֶׁיִּגְדַּל וְיִשְׁתַּבֵּחַ.

וְיִכְבֹּשׁ אֶת הָאָרֶץ 

לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ.

שְׁתֵּי לֵדוֹת.

שְׁנֵי בָּנִים.

וּבְלִבִּי אַחַת דּוֹהֶרֶת כְּמוֹ אַיָּלָה פְּצוּעָה,

פּוֹצַחַת בְּרִקּוּד עַם מְקוֹמִי, הִשָּׂרְדוּתִי, 

וּדְמוּתָהּ הַשַּׁבְרִירִית,

חוֹמֶקֶת לָנוּ מִבֵּין הַיָּדַיִם.

כְּלֹא הָיְתָה.

---

יוליה פריידין

         .ילידת 1983 (קייב, אוקראינה) גרה ויוצרת בתל אביב

.רוקדת,  מציירת,  כותבת,  מצלמת

.לומדת

.מלמדת

.תלמידה תמידית

.בעלת תואר ראשון ותעודה הוראה מטעם המדרשה לאמנות בבית ברל

.למדה קורס ציור סיני אצל האמן קזואו אישי

,חקרה את שפת התנועה של אוהד נהרין, ריקוד אפריקאי ושבטי

.מתרגלת איינגר יוגה להשקטת התודעה

(למדה ב”סימולטור” (שרון צוקרמן ומשה שכטר

(ב”שלומבל” (שלומית פונדמינסקי וענבל אלוני

.(ובתוכנית היצירה השנתית ב”כלים” (ענת דניאל

מחפשת את השפה התנועתית

-שאוכל לדבר בה

בלי

.לגמגם

.מילה

http://www.theartlab.co.il/yulia-frydin/