The performative event as a letter asking to be read: Thoughts about “Listening to the Planets” by Ari Teperberg

post image

When Teperberg shares with us the sound of the grating pipes in the first part of Holst’s work, “Mars: Bringer of War,” he makes us wonder what war actually sounds like. Moreover, he makes us try to measure how far away or close we actually are to the battlefield, both mentally and physically.Read more

תגובתה של עדן קרמר ל׳נופים של זהב׳ מאת שרון פרידמן

post image

This is a dance performance for children that is exactly what it should be: simple, beautiful, and intelligent. It is a show that treats children as the intelligent beings they are, and does not compromise on high standards of movement and material.Read more

תגובתה של ליזה פוטרמן ל׳שבי לצידי׳ מאת נטלי צוקרמן, עתליה ברנזבורג ועידן שוורץ

post image

יש אמנות שהיא אבסטרקטית, פילוסופית שלתוכה אפשר למזוג את שלל הפרשנויות האפשריות

ויש אמנות שהיא נחמה: אמנות קונקרטית שמייצרת במה, תפאורה, סט וסטינג להגיד את הדברים כפי שהם. 

אמנות כזו מפיחה בי תקווה מאחר והיא מראה עוד דרך לנווט את המורכבות בפשטות, תוך כדי מתן כבוד לקולות מגוונים.

אמנות כזו מציעה אלטרנטיבה לאמנות הגלדיאטורים, לאמנות המלחמה, זו מייצרת את אמנות השיח, את אמנות ההקשבה, את אמנות הלהיות ביחד באהבה וכבוד גם כשכואב ומקומם.

אמנות כזו לא רק שהיא אומרת את הדברים, היא גם אומרת את הדברים בשלמותם

בלי לטאטא מתחת לדשא הסינטטי את מה שלא נוח להכיר בו

היא חושפת את המורכבויות בפשטות ונותנת לנו להיספג בפרטים הקטניםRead more

אלה גרינבום- מחשבות בעקבות ״אחו- בלדה לארבע״ מאת זוהר קרני

post image

ילדתי ילדתי, אל תשקרי

ספרי איפה ישנת בלילה שעבר?Read more