Re:View
It’s 10:30 PM, clusters of people linger outside a theater having just seen a performance. Everyone has something to say. Good, bad, boring, beautiful, amazing… So we exchange thoughts with our close friends, sometimes with the performers or the choreographer. Maybe a review comes out a couple of days later in the paper. And that’s it.
I believe that the discourse surrounding dance can and should be wider and freer than criticism in newspapers.
Re:View is a platform for response to performance.
מחשבות של אלה גרינבום בעקבות ׳כל הנוגעים בדבר׳ מאת דפי אלטבב
*צילום נועה אבהר שישי בלילה הרגליים צועדות בעצמן אחרי הביט בטקס הפרטי שלי ברחבת הריקודים של הסופש. כאן ברחבה של "התדר" יש דיג'יי, אחד הטובים בעיר ויש קהל של אנשים רוקדים אפשר לומר רקדנים, שרוקדים את עצמם לדעת. אני נטמעת ומצטרפת לשבט הזה. חושבת לעצמי שכל הסצנה הזו יכולה להיות ...
שתי זוויות על מופע אחד: ׳קריסטין׳ מאת מאי זרחי דרך עיניהן של עדן קרמר וג׳וי ברנרד
*צילום דיוויד קפלן מאי זרחי הציגה את הסולו ׳קריסטין׳ בביצוע עמית זרצקי עם מוסיקה מאת דניאלה ליונגסברג ב13.10 בבית האנסמבל תוצרת בית. מי את, קריסטין? מאת עדן קרמר המונח "רקדן-יוצר" השתלט בשנים האחרונות על שדה המחול. בגדול, הכוונה מאחוריו טובה - להתקדם אל עבר יחסים אחרים, לא היררכיים, בין יוצר ...
פעולות פשוטות מאת ג׳ני בירגר
*English follows רשמים לאחר צפייה ב'גלעד' ו'טקס-תיקון' – שתי יצירות פרפורמנס של תמר בנימיני (בשיתוף האמן שלומי אמר) בגלריית המקרר * כְּשֶׁהַדְּבָרִים מִתְפָּרְקִים הֵאָחְזִי בִּפְעֻלּוֹת פְּשׁוּטוֹת: קַלְּפִי תַּפּוּז. בְּעֶזְרַת סַכִּין חַדָּה, חִתְכִי עִגּוּל סְבִיב הָעֹקֶץ וְחִרְצִי חֲרִיצִים לְאָרְכּוֹ. אִכְלִי. (נועה לארה מאיר, מתוך ׳בעל כורחי למדתי׳, שפורסם ב׳את כנראה נמצאת ...
‘Machine Plays Man’ by Eden Kramer- המכונה מנגנת על האדם’ מאת עדן קרמר’
צילום: דפנה טלמון 'המכונה מנגנת על האדם' מאת גיא מוזס חוקרת את גבולות האלתור באמצעות שחקן מפתיע, AI. הרדמתי את הילד, לבשתי שמלה ויצאתי לת"א תרבות דה-וינצ'י, בית לתרבות מקומית (מקום מעניין, משופץ היטב, כמעט נקי מדי, שבאמת רואים את הכוונה שלו לתמוך באמנות חדשה בעיר. אהבתי.), לראות ניסוי בימתי ...
Dolor, mi amor
מחשבות ורשמים של ג׳ני בירגר בעקבות THISISPAIN מאת הלל קוגן הלל צודק, הכל יותר יפה בספרדית. השפה מתגלגלת ברכות על השפתיים, הלשון נפגשת עם החך בתנועה זורמת, ללא חריקות ושחיקת בלמים. אפילו המילה הספרדית לכאב – dolor – מרגישה מנחמת ומתחרזת עם המילה לאהבה – amor. ספק פריט מידע שולי, ...
צלילה אדומה מאת אלה גרינבום
צלילה אדומה אין לי נעלי עקב. אני לא צועדת בנעלי עקב. תמיד רוצה נוחות, להיות קרובה לאדמה. חגיגת שנה לדה וינצ'י מופע של משתתפות תכנית Re-search להכשרת רקדנים יוצרים בניהולה של אור מרין: מתנגן השיר: Pretty woman walking down the street רקדנית נכנסת לאולם, בצעידה עזה בשמלה אדומה, נעלי עקב ...
אלה גרינבום- מחשבות בעקבות ״אחו- בלדה לארבע״ מאת זוהר קרני
(בתמונה: התכתבות עם חברה) ילדתי ילדתי, אל תשקרי ספרי איפה ישנת בלילה שעבר? בעצי האורן בעצי האורן היכן שהשמש לעולם לא זורחת ארעד כל הלילה כמה שירים אפשר לכתוב על אמריקה? אינסוף. וכמה ישראל הקטנה רוצה להיות הדיווה, אמריקה, על כל צדדיה גם המטורפים, השבורים, הכואבים. הכל גדול מהחיים. סיפורי ...
רשמים על ׳זקיקים וזיקוקים׳ ו׳ארוחה ערוכה׳ מאת יוליה פריידין
אילנה שרה קלייר בלסן- ארוחה ערוכה אישה יושבת מודטת בעיניים עצומות ליד שולחן עם מפה לבנה. ספוט של אור נופל עליה מתוך החשיכה. היא נמצאת כאן בנוכחות מלאה. מיישרת את המפה באיטיות, בתנועות חוזרות. שרה שיר עם בשפה זרה. אני מהמרת על גאורגית או פרסית. היא נפרסת על השולחן כמו ...
ביות מלא מאת מעיין חורש- מחשבות ורשמים של יוליה פריידין
אני מגיעה לתיאטרון של גלריה החנות במקומו החדש, בבית טפר בתל גיבורים 5. השעה 14:10 של יום שישי, חם ולח במיוחד. אם לא הייתי נמצאת עכשיו כאן, בוודאות הייתי שונצת בביתי, שנץ קודש של שישי. אבל אני באה ללדת ביחד עם מעיין, ולתמוך בה בתור צופה. המזגן נעים ואפשר לנשום ...