The dancers and musicians carry us with their voices toward a moment of transcendence. It feels as though the entire theater is washed in the colors of their voices, a moment of tenderness that stands in quiet contrast to the sounds of gunfire.Read more
An original, piercing, intelligent work of dance theatre.Read more
The entire performance feels like an ongoing investigation, almost childlike in its curiosity.Read more
Bellahsen presented a female body that refused easy access: it concealed itself beneath shrouds, hid behind dark sunglasses, disappeared beneath grey bodysuits and repeatedly obscured itself with black and white liquids. This was a body that chose to make itself visible while resisting complete legibility. Read more
*English follows *Photos by Asya Skorik שישי בצהריים, שעה 14:00. נכנסים לאולם של תיאטרון ענבל. האולם מלא עד אפס מקום. על הבמה פרוש קרטון גדול, שהופך בהדרגה למצע המרכזי של העבודה. בהתחלה הוא נראה כמו אדמה יציבה, אבל ככל שהמופע מתקדם הוא מתחיל לזוז, להיקרע, להשתנות ולהפוך למרחב חי שנרשמים עליו סימני הגוף. יש תנועהRead more
It holds a genuine surprise, one that is powerful, celebratory, and left me exhilarated for hours afterward.Read more
PATROL creates a fantastical world, superhuman, deeply physical, mysterious, and breathtakingly beautiful.Read more
The work opens questions about the relationship between movement and education, education and ideology.Read more
The performance presents the desire to be the chosen one of the public. Each and every one has a set time on stage during which they must convince us to choose them. They use every means at their disposal: virtuoso technique, unique movement, an individual personal story meant to stir our compassion and empathy. When necessary, they stand on a tall pedestal so that we can see and hear them better.
They want us to follow them. Their movement hypnotizes us into becoming captivated by them.Read more
לאחרונה נחשפתי למאמר של ד”ר גילי המר מהאוניברסיטה העברית על אוטופיה בשדה המחול המשולב. המאמר נכתב והתפרסם בזמן המלחמה, זמן מוזר לדבר בו על אוטופיה, ואולי הזמן הכי מתאים לדמיין בו שינוי שורשי במערכות האנושיות שיאפשר להמיר את הדיסטופיה הקיומית באלטרנטיבה ברת קיימא. כזו היא האלטרנטיבה שנכחתי לחזות בה בערב “גופאני”: ערב יצירה לרקדנים עםRead more