מחשבות על אינטימדאנס מאת יוליה פריידין

אינטימדאנס :תוכנית א’

מירב דגן /דמדומים

אישה נחה על שטיח אדום, ומעליה כיסא.

קול בוקע, מתוך ההריסות.

קצב.

שירה שורשית מפעם, מבטן האדמה,

משבט עתיק יומין.

כלי הקשה נשלפים מהכיס.

הקול מוליד שיר ערש מתמשך.

סיפור אגדה, צ’יזבט או מיתולוגיה.

היא מפסלת את גופה בתוך המרווח הצפוף

של הכיסא, ומתמקמת בתוכו.

בובת נחום-תקום.

הרגליים במקום ידיים, מחזיקות את הכיסא שלא יפול.

אלף-אוהל

ב-זה בית, או בית, כנסת, או בית מדרש, או בית מקדש.

מה שבטוח,

שהאות דלת- זה דם.

דם קלאסי, זורם , זולג.

אמא, תכסי אותי בבקשה.

השטיח מתגלה כשמיכת טלאים אדומה.

אולי אמא תפרה, אולי סבתא.

השמיכה הופכת לבטן רכה.

מגדל בן חמש קומות עומד הפוך, ונשען לתוך הכיסא,

מספר סיפורי ילדים על איה פלוטו.

אישה צועניה שרה שיר עם שלה, של עמה

של עצמה, של גופה-

מקוששת על כלי הקשה.

מערסלת את הכיסא כמו את בתה, ורוקדת איתה וואלס.

ילדה-אישה מתחבאת בכיסא,

ילדה-אישה מתנדנדת ושרה,

ילדה-אישה מתגלגלת 

מספרת סיפורי עבר.

היסטוריה חוזרת על עצמה.

מה שהיה-היה, ומה שיהיה-יהיה.

בואי נטיל מטבעות, טבעות כדי לחזות את העתיד.

דבר מוביל לדבר,

נקישה, לצליל, לשירה, לטפיחה על השכם,

שאת מספיקה.

דגל אדום הורם על התורן,

והאישה-זאבה מייללת שיר ערש לאור ירח.

עידו ברק/ הרוקי

דמות יוצאת מהחושך והולכת על ארבע.

אדם קדמון לא נפרד מהרצפה,

ומחפש נקודות משען, ונקודות מגע

מחברות אותו לקרקע.

דוחף את גופו מהשכמות, ללכת במאמץ

כשהרגליים למעלה נגד כוח הכבידה.

הולך על ארבע, על שש, בלי ליצור קשר עין

עם קהל הצופים.

הליכה רכה, שקטה כמו חיה המתכוננת לטרוף.

מתגלגל וחובט את עצמו לקרקע,

מנסה לעמוד על שתי רגליו,

וצונח בחזרה לרצפה.

היא תמיד שם בשבילו,

תופסת אותו גם כשנופל ומתרסק

לתוכה. 

הגוף עובר תהליך של מאבק

אלימות 

תנועות בלתי רצוניות

יוצאות משליטה,

הגוף מנסה להתייצב,

אבל הכישלון הנחרץ,

פעם אחר פעם,

אחר

פעם.

אביגיל שפריר וחן אגרון/ lobster

שתי חברות

רקדניות

עושות הכל ביחד.

מחזיקות ידיים,

רוקדות טנגו,

רוקדות ג’אז מודרני,

בודקות מערכות יחסים.

אחת עם השניה.

יחסי כוחות.

מי שולטת.

מי נשלטת.

מי הבוסית.

ליאם שניצר/ לואי

לואי פולר קמה לתחיה.

בגוף של גבר, הנמצא בגוף של אישה.

רקדנית.

צרפתיה.

מחוללת.

פורצת דרך,

משלה.

מהפנטת בסיבובים,

בצורות המתעגלות,

המסתלסלות.

כמו פרפר גדול

וצבעוני.

מסתובבת על צירה.

אורות צבעוניים

מתחלפים,

והיא ממשיכה

להסתובב

על צירה.

פסטיבל אינטימדאנס התקיים ב12.6.24-15.6.24 בתאטרון תמונע תחת ניהולם האומנותי של ניב שיינפלד ואורן לאור. 

---

יוליה פריידין

       .ילידת 1983 (קייב, אוקראינה) גרה ויוצרת בתל אביב

.רוקדת,  מציירת,  כותבת,  מצלמת

.לומדת

.מלמדת

.תלמידה תמידית

.בעלת תואר ראשון ותעודה הוראה מטעם המדרשה לאמנות בבית ברל

.למדה קורס ציור סיני אצל האמן קזואו אישי

,חקרה את שפת התנועה של אוהד נהרין, ריקוד אפריקאי ושבטי

.מתרגלת איינגר יוגה להשקטת התודעה

(למדה ב”סימולטור” (שרון צוקרמן ומשה שכטר

(ב”שלומבל” (שלומית פונדמינסקי וענבל אלוני

.(ובתוכנית היצירה השנתית ב”כלים” (ענת דניאל

מחפשת את השפה התנועתית

-שאוכל לדבר בה

בלי

.לגמגם

.מילה