Neta Pulvermacher on Between Heaven and Earth: Ma’ayan Horesh and Idan Cohen

*english below

מחשבות על סיפור

מעין חורש/מה קרה לקין?

רקדנים: מעין חורש ודניאל פייקס

איש ואישה – צעירים, אח ואחות – אולי.   חטא קדמון שיושב להם על הראש. את פיו של איזה אלוהים הם המרו?

כלב שחור נכנס לפתע…. צעדים קטנים בתיפוף כלבי על רצפת התאטרון שאנחנו שומעים מלמטה לפני שרואים אותו – את הכלב מגיח משום מקום….  טעות? איך נכנס כלב לתאטרון?  מי הם הרקדנים? למה כלב?   קין והבל? אח ואחות וכלב? זוג צעיר וכלב?  האם זה חשוב בכלל? 

דניאל פייקס שוכב על הבטן על הרצפה – הכלב מגיח משום מקום ומרחרח אותו.   מעין חורש הולכת במעגל. 

האם הוא מת- הדמות ששוכבת? או חי? או חי מת? מי מקנא במי?  הכלב באדוניו?  דניאל במעין, או הפוך?  שריקה…. ריצה במעגל של מעין – דניאל והכלב.  תמונה נפלאה של שני רקדנים ורקדן שלישי – הכלב. אחר כך יש צעקות – – גבעת הצעקות – נפערת ביניהם.  על איזה תאוות אסורות הם משלמים מחיר?  מאיפה בא הכלב?  אזכור הרבה זמן את המעגל של שני הרקדנים רצים עם כלב שחור בתוך התאטרון.

האם ״צריך סיפור?״ האם קין והסיפור של קין והבל חשוב כאן?  יש נשיקה אסורה (?) – ואלימות – מסוגננת. 

זה קשוח ממש – לפרש סיפור מיתולוגי של חטא קדמון ורצח וקנאה למחול – ומה מהטקסט שדובר – אני זוכרת? 

עידן כהן/אורפאוס

״אורפיאו:  בהפניית גבו לחיים ובשיבתו הבלתי נמנעת אליהם, מכונן אורפיאו את החטא (כמו גם את העונש) האולטימטיבי.״

מוסיקה: כריסטוף וילבלד גלוק 

רקדניות: קורל פרידמן ודנה זכריה

אורפיאוס שצלילי נגינתו ושירתו כישפו את כל שומעיו – בעלי החיים, בני אנוש, והאלים. הם ההשראה לעבודתו של עידן כהן.  ומה היה חטאו של אורפיאוס?  שהוא העז להפר את פי האלים ולהביט לאחור לאהובתו אורידיקה…. ומדוע אסור להביט לאחור?  ומדוע אהובתו מהלכת מאחור ולא מלפנים? מה זה אומר על אהבה?

אורפיאוס יורד לשאול להחזיר את אהובתו שמתה מנקישת נחש – הוא מצליח לרדת לשאול ולחזור – מעשה שאף בן אנוש לא הצליח בו.  מוסיקה ״אלוהית״ היא כלי נישקו.  בעזרת נגינתו ושירתו הוא פותח את שערי ליבם של אלי השאול הנענים לכמיהתו ותשוקתו להשיב את אהובתו לארץ החיים.  אך האלים מזהירים אותו שאסור לו להביט לאחור על אורידיקה שעולה בעקבותיו מן השאול – כל עוד לא חצו את השאול – בחזרה אל ארץ החיים. אורפיאוס אינו יכול לעמוד בתשוקתו להביט על אהובתו –  ומסובב את ראשו לאחור על מנת לראות אותה. חטא בילתי נסלח-  ובכך חורץ הוא את גורלה של אהובתו – שנגזר עליה להשאר בשאול לנצח, ואת גורלו שלו למות מוות אכזרי בידיהן של הנשים העובדות את האל דיוניסוס.

מה הם הכוחות המכוננים בסיפור?  המוסיקה – והאהבה הלא ממומשת.  כל כך הרבה שאלות מענינות של מוסר- תשוקה- אהבה וגורל.  ואיך יוצרים מחול בהשראת הסיפור המורכב הזה של אורפיאוס ואורידיקה – עם שתי רקדניות ושני כסאות לבנים מפלסטיק?

הכוראוגרפיה – מלאת תשוקה – והמוסיקה הנפלאה של גלוק נוגעת.  הרקדניות: האחת גבוהה מאוד והשניה קטנה וחזקה. מי מהן היא אורפאיוס – ומי מהן אורידיקה?  אני נסחפת בפיזיות של השפה – ובתוך המוסיקה.   ואני שוב שואלת האם צריך סיפור כאן?  אולי זה פשוט ריקוד של שתי רקדניות מצוינות ושני כסאות לבנים מפלסטיק?

חושבת לעצמי שכל כך קשה לספר סיפור במחול.  מחול – קודם לשפה. הוא – מדבר ונוגע בנו  אחרת – דומה קצת למוסיקה אבל אחרת.  אני חושבת לעצמי – שמחול – ״לא צריך להבין״ –  חשים בו – הוא נוגע – ולפעמים עושה עור ברווז – ברגעים קטנים של חסד וחיות טוטאלית של תנועה בחלל ובזמן.

Thoughts on Story

Ma’ayan Horesh/ What Happened to Cain?

Dancers: Ma’ayan Horesh and Daniel Pakes

A man and a woman- young, brother and sister- perhaps. Original sin that sits on their heads. Which god’s commandment did they disobey?

A black dog suddenly enters…small steps with doglike tapping on the theater’s floor that we hear before we see him- the dog appears out of nowhere… a mistake? How did a dog get into the theater? Who are the dancers? Why a dog? Cain and Abel and a dog? A brother, sister and a dog? A young couple and a dog? Is it even important?

Daniel Pakes lies on the floor on his stomach- the dog appears out of nowhere and sniffs him. Ma’ayan Horesh walks in a circle.

Is he dead- the person lying there? Or alive? Or the living dead? Who is jealous of who? The dog of its owners? Daniel of Ma’ayan, or the opposite? A whistle…Ma’ayan running in a circle- Daniel and the dog. A beautiful picture of two dancers and third- the dog. Afterwards there is yelling- a world of yelling- gaping open between them. What sin are they paying for? Where did the dog come from? I will remember the circle of the two dancers and a black dog running in a theater for a long time.

Must there be a story? Is Cain, and the story about Cain and Abel, important here? There is a forbidden kiss (?)- and stylized- violence.

It is incredibly difficult- to interpret a myth of original sin and murder and jealousy in dance- and what was the text that was spoken- do I remember?

Idan Cohen/ Orfeo

 “Orfeo: In turning his back on life and his inevitable return to it, Orfeo establishes the ultimate sin (and punishment).”

Music: Christoph Willibald Gluck

Dancers: Coral Friedman and Dana Zechariah

Orpheus, whose singing and playing mesmerized all those who heard him- animals, humans and gods. They are the inspiration for Idan Cohen’s work. And what is Orpheus’ sin? That he dared to disobey the commandment of the gods and look back at his love Eurydice… and why is it forbidden to look back? And why was his love walking behind him and not in front? What does that say about love?

Orpheus descends to the netherworld in order to return his love, who died from a snake bite- he manages to descend to the netherworld and to return- an act that no human had managed. “Godly” music is his weapon. With his playing and singing he opens the hearts of the gods of the underworld, who are wooed by his passion and desire to bring his love back to life. But the gods warn him that he is forbidden to look back at Eurydice rising from the netherworld behind him- so long as they have yet to cross through the netherworld and back into the world of the living. Orpheus can’t resist his passion and looks back- he turns his head to see her. An unforgivable sin- and as such he determines the fate of his love- to remain forever in the netherworld, and his own fate to die a cruel death at the hands of the female worshippers of Dionysus.

What are the forces depicted in the story? The music- and unfulfilled love. So many interesting questions of ethics- passion- love and fate. And how does one create dance inspired by a story as complex as that of Orpheus and Eurydice- with two female dancers and two white, plastic chairs?

The choreography- full of passion- and Gluck’s wonderful music are moving. The dancers: one very tall and the other petite and strong. Which one is Orpheus- and who is Eurydice? I am carried away by the physicality of the movement language- and by the music. And I ask again, is a story necessary here? Maybe it’s just a dance for two excellent dancers and two white, plastic chairs?

I think to myself that it is incredibly difficult to tell a story through dance. Dance- preceding language. It moves and touches us differently- similar to music but different. I think to myself that in dance “you don’t need to understand”- you feel it- it moves- and sometimes it gives goose bumps- in small moments of grace and utter vitality of movement in space and time.