אילנה שרה קלייר בלסן- ארוחה ערוכה אישה יושבת מודטת בעיניים עצומות ליד שולחן עם מפה לבנה. ספוט של אור נופל עליה מתוך החשיכה. היא נמצאת כאן בנוכחות מלאה. מיישרת את המפה באיטיות, בתנועות חוזרות. שרה שיר עם בשפה זרה. אני מהמרת על גאורגית או פרסית. היא נפרסת על השולחן כמו מנה ראשונה. מהפנטת בתנועות פתייניותRead more
אם תיכננת לעשות שנץ ביום שישי בצהריים,
ובמקביל יש הופעה של מעיין, תקשיבי לי, תוותרי על השנץ
ולכי לראות את המופע הגאוני, העמוק, המצחיק-עצוב הזה,
שמחבר אותך לתהליך הלידה שלך בגוף, וגם אם לא ילדת-
שתראי את האמת מאחוריי הקלעים.
ואם את בדרך להיות אמא,
תשחררי ציפיות.
ותהיי עם מה שבא עכשיו.Read more
מאיה מזמינה אותנו לעצום עיניים ולספור עד חמש, וכשפתחנו אותן, גילינו אוהל צבעוני מהלך על הבמה.
האמא כל הזמן מכניסה אותם בחזרה לאוהל, כמו מכנסת אותם אל חיקה. חיק האמא האוהבת והשומרת
עליהם מכל רע. מה שכל אמא רוצה לילדיה. לאהוב ולהגן.Read more
In the past, I need the audience’s approval and affirmation more. There is a balance between pleasing myself and pleasing the audience and it has changed from process to process. I’m trying to learn how to fulfill my own desires and I believe that if I’m able to free myself to satisfy myself, it will also satisfy the audience.Read more
The word-filled weapons drawn at dancers from choreographers (and parents, educators, etc.) can leave lasting scars, and Oz’s work seems to offer us with a much needed antidote of self-realization, feminine power and prowess. A dancer would likely find Oz’s work therapeutic as she reclaims the space and fires back, also granting Licht that same opportunity, even though she is the ‘dancer’. Read more
I think the major opinion about returning to work as a dancer after maternity leave is that we become less hireable and that our bodies change for the worse. A big question employers ask is “how will these mother/dancers ever manage a tour life with children”? I understand these worries and to say I never had them would be lying. But how are we supposed to overcome certain beliefs if we believe them ourselves?Read more
In the same week, I attended performances of 2019 by Batsheva Dance Company and Shira Eviatar and Hadar Ahuvia’s Possessing. As an audience member, my reflections on these shows were influenced by the juxtaposition of the two in my mind. After all, audiences always bring the past experiences into the theater, superimposing what they haveRead more
It stands to reason that, when observing artistic works, in this case dance works, we should consider the financial stakes at hand in their creation. Whereas one artist can create something that will provide food and rent for tens of families, another will make a work that will put them in debt. Is the financial gain a factor in the work that is made?
Are artists creating small-scale work with little to no financial gain to be had actually freer to say what they want than the big dogs?Read more