The knowledge that AI was part of the show didn’t really change my experience. Perhaps in the future, when Claude (I imagine him with a moustache) can use sound and video technologies to be “present” in the space and can create directions and exercises based on information he gathers from the room, reacting in real time, he will alter the world of performance to its core.Read more
דרך דמיון, הומור ועם הרבה רגישות, המופע לוקח אותנו הלאה לתוך מסעות היסטוריים, שאלות של פאתוס ומיתוס, בין ה”כאן ועכשיו” ל-“שם המיוחל”. היסטוריה של זהויות לתוכן אנחנו מתחבאים, ואחרות שאנחנו מתחבאים מהן. הדמיון של האמן משאיר גם מקום לדמיון שלי ולתנועה שלו, פנימה והחוצה, להיסטוריה הפרטית שלי וחזרה למופע.Read more
אני מחברת את הכל להכל
והאלמנטים האלה הופכים בדמיוני לתמנונים,
לשיער אדום
ובסיס של חצאית טוטו אולי
ולצלצולי פעמונים שתפורים לו על אפוד
מרטיט יוני סימון את גופו לכמה רגעים.Read more
אילנה שרה קלייר בלסן- ארוחה ערוכה אישה יושבת מודטת בעיניים עצומות ליד שולחן עם מפה לבנה. ספוט של אור נופל עליה מתוך החשיכה. היא נמצאת כאן בנוכחות מלאה. מיישרת את המפה באיטיות, בתנועות חוזרות. שרה שיר עם בשפה זרה. אני מהמרת על גאורגית או פרסית. היא נפרסת על השולחן כמו מנה ראשונה. מהפנטת בתנועות פתייניותRead more
מאיה מזמינה אותנו לעצום עיניים ולספור עד חמש, וכשפתחנו אותן, גילינו אוהל צבעוני מהלך על הבמה.
האמא כל הזמן מכניסה אותם בחזרה לאוהל, כמו מכנסת אותם אל חיקה. חיק האמא האוהבת והשומרת
עליהם מכל רע. מה שכל אמא רוצה לילדיה. לאהוב ולהגן.Read more
Recently, while discussing the concept for a new piece with a colleague, she urged me not to give up on the physicality of the work. “You can say so much of what you want to say in text, but I want to see you trying to say it through movement, too,” she said.
It occurred to me that this is a good challenge to apply to my parenting and that the text/movement balance exists in my parenting as much as it does in my choreographic work.Read more
In live performance, every show is different. Every body is in a slightly different configuration each day, each person is in a unique mood during the show and there are all of the outside stimuli and conditions that influence the way things feel. A cold day can lead to a stiff performance and a sweltering day can garner a droopy one. Because dance is a form resting on the living body, not machines, it has to be infinitely flexible. It has to consider that no two days are the same and, as such, no two shows can be identical. What works one day won’t work the next.Read more
Our children enter the world to upstage us. Their youth marks the waning of our own, their innocence points to the disappearance of our own. The freshness of a baby is entrancing, and it works as a tonic on most adults around. We can so easily forget ourselves when faced with our children.Read more