Suppressed feelings, stunted Intuition. This is the design: confusion and disorientation have their own violence to them. Every time Yossi began to FEEL something, moments of disbelief, confusion, something new, something strange, something real, his repetition of “Yo, yo, yo!” reinforced what was unfamiliar. He was simultaneously resisting and spell-casting with each “Yo”–a quiet opposition to Patriarchal Forces that had silenced, banished, and cursed the internal guidance systems responsible for questioning the absurdity of such force, manipulation, and control. The red fabric stuffed in the mouths of the 4 male dancers representative of this silencing by the Patriarchy.Read more
צילום אייל לנדסמן “אם מוכת יגון עומדת, מול הצלב בוכה, רועדת, שם תלוי ישוע בנה. את לבה המתיפח להב הכאב פולח, מה נורא הוא יגונה. מה נוגה היא, מה סובלת הקדושה, האם לילד האחד ואין אחר, הכואבת, הדואבת, הרועדת למראהו של הבן המתיסר.” תרגום של עדו אברביה למילות המזמור הקתולי מהמאה ה13, סטאבט מאטר. Read more
Though I could not have imagined it when we embarked upon the project, performing for children at this time in this country is one of the great privileges of my life. And looking around the studio in Sha’ar Hanegev, I was grateful for that hour away from the world, and for the opportunity to dance for a handful of hopeful small faces.Read more
The term “to run wild” means to grow unrestrained, undisciplined, like a wild animal or an imagination that isn’t held back by rules.Read more
רשמים של ג’ני בירגר בעקבות אירוע כלגוף בכלים – שלוש יצירות מחול שנוצרו בשיתוף א.נשים עם מגוון יכולות
At its essence, the Mothers’ Parliament wanted to create hope- and they succeeded. Read more
Five women from different cities, meet, travel in time, build a bridge between the past and the present and imagine the future. We are practicing collective work in a period of individualism. Dismantling, recreating and establishing the Palestinian dabke for ourselves. We are rewriting history and offering a new narrative; an exalted, female, political, collective and personal body.Read more
*photo Laetitia Boulud Who let the dogs out? נביחות כלבים בחושך מוחלט יש צליל של רוחות קרות כמו בסופת שלג, מקום מרוחק מכאן. אולי אנטרקטיקה. מקום שרגל אדם לא דרכה בו. דמות של גבר זוחלת מבעד לחלון. הוא גבר עשוי ממפרקים מתפרקים, מדבר איתנו דרך הגוף שלו. דרך קווים ארוכים ונשברים של תנועה. דמות שלRead more
Interweaving facts, anecdotes, imagery, recordings, and her own interpretation of this complex web of data, Ori’s ghost of Jacqueline Kennedy touched me deeply. It made me think of a beautiful poem I discovered earlier this year called “Bluebird”, by another American icon – Charles Bukowski. It starts like this: “There’s a bluebird in my heart that wants to get out but I’m too tough for him. I say, stay in there, I’m not going to let anybody see you.” Jackie Pink and Black feels like opening the cage, enabling us to hear the bluebird sing a little. Read more
הן נראות ממציאות מנחים חדשים של יוגה
שנולדו בתוך תקופה אחרת, תקופה עתיקה.
דמויות המנותקות מהרקע המקורי שלהן.
אני תוהה בתוך המילים שנכתבות: איך ניתן להחיות ציורים
וליצוק לתוכם תלת מימדיות והבעה מתמשכת בזמן הווה?Read more