Re:View
It’s around 10:30 PM, clusters of people linger outside a theater having just seen a performance. Everyone has something to say. Good, bad, boring, beautiful, amazing… So we exchange thoughts with our close friends, sometimes with the performers or the choreographer. Maybe a review comes out a couple of days later in the paper. And that’s it.
Creative Writing was established to provide a place for a wider and freer discourse surrounding dance that what is available in newspapers. In their Re:Views, Creative Writing contributors respond to performance and dance events in any way that they like.
Read the latest Re:Views here.
רשמים על ׳הנזירים׳ של תמר לם ודיוויד קרן מאת יוליה פריידין
*photo Laetitia Boulud Who let the dogs out? נביחות כלבים בחושך מוחלט יש צליל של רוחות קרות כמו בסופת שלג, מקום מרוחק מכאן. אולי אנטרקטיקה. מקום שרגל אדם לא דרכה בו. דמות של גבר זוחלת מבעד לחלון. הוא גבר עשוי ממפרקים מתפרקים, מדבר איתנו דרך הגוף שלו. דרך קווים ארוכים ...
Impressions of Jackie Pink and Black by Ori Lenkinski, written by Jenny Birger
* It was an early Saturday evening with splendid weather for the end of November. Yaron Yerushalmi Hall felt cosy and filled with good energy, and I realized once more that I preferred seeing shows there rather than in Dellal, it's bigger and more intimidating sister-hall. It’s almost like Yerushalmi ...
רשמים על ׳אותם שמיים׳ של סיגל ברגמן בשיתוף עם מיכל סממה/ מאת יוליה פריידין
שבת בצהריים. שעה 14. המון אנשים התכנסו בסטודיו לצילום של בועז אהרונוביץ שהפך לזירת מחול זמנית. תור ארוך משתרך לתא היחיד של השירותים. האם המופיעות יחכו עד שאחרוני מטילות השתן יסיימו, או שמא יתחילו את הפרפורמנס? מי מחכה למי כדי להתחיל? סיגל ומיכל כמו מארחות נאמנות סידרו מושבים לכולן שיהיה ...
מחשבות של אלה גרינבום בעקבות ׳כל הנוגעים בדבר׳ מאת דפי אלטבב
*צילום נועה אבהר שישי בלילה הרגליים צועדות בעצמן אחרי הביט בטקס הפרטי שלי ברחבת הריקודים של הסופש. כאן ברחבה של "התדר" יש דיג'יי, אחד הטובים בעיר ויש קהל של אנשים רוקדים אפשר לומר רקדנים, שרוקדים את עצמם לדעת. אני נטמעת ומצטרפת לשבט הזה. חושבת לעצמי שכל הסצנה הזו יכולה להיות ...
שתי זוויות על מופע אחד: ׳קריסטין׳ מאת מאי זרחי דרך עיניהן של עדן קרמר וג׳וי ברנרד
*צילום דיוויד קפלן מאי זרחי הציגה את הסולו ׳קריסטין׳ בביצוע עמית זרצקי עם מוסיקה מאת דניאלה ליונגסברג ב13.10 בבית האנסמבל תוצרת בית. מי את, קריסטין? מאת עדן קרמר המונח "רקדן-יוצר" השתלט בשנים האחרונות על שדה המחול. בגדול, הכוונה מאחוריו טובה - להתקדם אל עבר יחסים אחרים, לא היררכיים, בין יוצר ...
פעולות פשוטות מאת ג׳ני בירגר
*English follows רשמים לאחר צפייה ב'גלעד' ו'טקס-תיקון' – שתי יצירות פרפורמנס של תמר בנימיני (בשיתוף האמן שלומי אמר) בגלריית המקרר * כְּשֶׁהַדְּבָרִים מִתְפָּרְקִים הֵאָחְזִי בִּפְעֻלּוֹת פְּשׁוּטוֹת: קַלְּפִי תַּפּוּז. בְּעֶזְרַת סַכִּין חַדָּה, חִתְכִי עִגּוּל סְבִיב הָעֹקֶץ וְחִרְצִי חֲרִיצִים לְאָרְכּוֹ. אִכְלִי. (נועה לארה מאיר, מתוך ׳בעל כורחי למדתי׳, שפורסם ב׳את כנראה נמצאת ...
‘Machine Plays Man’ by Eden Kramer- המכונה מנגנת על האדם’ מאת עדן קרמר’
צילום: דפנה טלמון 'המכונה מנגנת על האדם' מאת גיא מוזס חוקרת את גבולות האלתור באמצעות שחקן מפתיע, AI. הרדמתי את הילד, לבשתי שמלה ויצאתי לת"א תרבות דה-וינצ'י, בית לתרבות מקומית (מקום מעניין, משופץ היטב, כמעט נקי מדי, שבאמת רואים את הכוונה שלו לתמוך באמנות חדשה בעיר. אהבתי.), לראות ניסוי בימתי ...
Dolor, mi amor
מחשבות ורשמים של ג׳ני בירגר בעקבות THISISPAIN מאת הלל קוגן הלל צודק, הכל יותר יפה בספרדית. השפה מתגלגלת ברכות על השפתיים, הלשון נפגשת עם החך בתנועה זורמת, ללא חריקות ושחיקת בלמים. אפילו המילה הספרדית לכאב – dolor – מרגישה מנחמת ומתחרזת עם המילה לאהבה – amor. ספק פריט מידע שולי, ...
צלילה אדומה מאת אלה גרינבום
צלילה אדומה אין לי נעלי עקב. אני לא צועדת בנעלי עקב. תמיד רוצה נוחות, להיות קרובה לאדמה. חגיגת שנה לדה וינצ'י מופע של משתתפות תכנית Re-search להכשרת רקדנים יוצרים בניהולה של אור מרין: מתנגן השיר: Pretty woman walking down the street רקדנית נכנסת לאולם, בצעידה עזה בשמלה אדומה, נעלי עקב ...