רשמים של ג’ני בירגר בעקבות אירוע כלגוף בכלים – שלוש יצירות מחול שנוצרו בשיתוף א.נשים עם מגוון יכולות
*English follows נקודת המוצא לכתיבה על המסע-מופע הזה, “פרלמנט האמהות: עושות תקווה” מאת דניאל גליה-קינד ומרב דגן, שפתח את פסטיבל בין שמיים לארץ, שונה מזאת שאני מורגלת בה. הפעם לא באתי לבדי כצופה אלא יחד עם המשפחה שלי: בן זוגי ובן, הילד שלנו, פעוט בן כמעט שנתיים שעבורו זאת היתה הפעם הראשונה בפסטיבל “של גדולים”.Read more
*צילום יהל גזית *English Follows מוצאי שבת בסראיה, התיאטרון הערבי ביפו העתיקה. שעות הערב המוקדמות, תאורת הערב של תל אביב נדלקת לאורך רצועת החוף שבהמשך. ממש מול התיאטרון יש אולם אירועים ונראה שגם שם מתרחש משהו, אולי חתונה, ברית או יום הולדת. ובמעלה הגבעה וגן הפסגה, מאיר מגדל הפעמונים של הכנסייה של כיכר קדומים. כמהRead more
זאת עבודה מאוד אניגמטית וגם באיזשהו מקום מאוד ברורה.
לצפות ביצירה, כמו לשמוע שיר בשפה שלא מכירים, אבל מבינים את המהות ואת הלב של מה ששומעים-ככה אני מרגישה כשצפיתי בהנזירים.Read more
Interweaving facts, anecdotes, imagery, recordings, and her own interpretation of this complex web of data, Ori’s ghost of Jacqueline Kennedy touched me deeply. It made me think of a beautiful poem I discovered earlier this year called “Bluebird”, by another American icon – Charles Bukowski. It starts like this: “There’s a bluebird in my heart that wants to get out but I’m too tough for him. I say, stay in there, I’m not going to let anybody see you.” Jackie Pink and Black feels like opening the cage, enabling us to hear the bluebird sing a little. Read more