If nothing else, Fusion proved that Gorfung’s prognosis is the last in a long list of things that make him special.Read more
The word I take with me from Crescendo Gold, Annabelle Dvir’s work that I saw at Habait Theater, is: power. If I had to summarize the performance in one sentence, I’d describe it as a ritual of a tribe of warrior women, wolves, demons, witches.Read more
It’s hot and humid, stifling in every sense, and it feels that especially now Yasmeen Godder and Dikla’s audacious creation brings us back to that primal connection of dance, singing and playing music..Read more
Rami Be’er created, from within what is happening to him and to us, a beautiful piece of art that dances this very hardship, so much so that it was hard to enjoy.Read more
*צילום אהוד מלמד האור נדלק על רקדנית אחת, היא משחקת במשהו שאינו. היא מרימה אותו, מוסרת אותו ותופסת, מרימה אותו גבוה יותר. אתה חושב שזו קופסה, או אולי כדור, אבל הוא משתנה בין ידיה ואינו אף אחד מהם. מסביבה אגם עשוי שמיכות כחולות רכות, פסנתר שעומד יתום מאחוריה. אתה מנסה לזהות, אבל הוא משתנה ממוצקRead more
Tali Zavilevich’s ‘Mindset’ parses out for the audience a vast swath, allowing us a peek into the hidden stories inside each step. The overall experience of this show was of a fascinating evening full of sensations, which accompanied me on my walk home.Read more
לאחרונה נחשפתי למאמר של ד”ר גילי המר מהאוניברסיטה העברית על אוטופיה בשדה המחול המשולב. המאמר נכתב והתפרסם בזמן המלחמה, זמן מוזר לדבר בו על אוטופיה, ואולי הזמן הכי מתאים לדמיין בו שינוי שורשי במערכות האנושיות שיאפשר להמיר את הדיסטופיה הקיומית באלטרנטיבה ברת קיימא. כזו היא האלטרנטיבה שנכחתי לחזות בה בערב “גופאני”: ערב יצירה לרקדנים עםRead more
*צילום זוהר רון רצה הגורל והתוכניות שלי לאותו ערב חמישי בתחילת מאי התבטלו, וגם הערב עצמו שינה את פניו בגלל פציעה של אחד הרקדנים. וכך, במקום לראות יצירת מחול קבוצתית של סתיו סטרוז בוטרוס, ההזמנה הייתה לצפות בסולו שלה בשם “ספיה” ודואט מוזיקה גאורגית מסורתית בשם “מנדזילי”. ידעתי מעט מאד על שני חלקי המופע, והפעםRead more
יש אמנות שהיא אבסטרקטית, פילוסופית שלתוכה אפשר למזוג את שלל הפרשנויות האפשריות
ויש אמנות שהיא נחמה: אמנות קונקרטית שמייצרת במה, תפאורה, סט וסטינג להגיד את הדברים כפי שהם.
אמנות כזו מפיחה בי תקווה מאחר והיא מראה עוד דרך לנווט את המורכבות בפשטות, תוך כדי מתן כבוד לקולות מגוונים.
אמנות כזו מציעה אלטרנטיבה לאמנות הגלדיאטורים, לאמנות המלחמה, זו מייצרת את אמנות השיח, את אמנות ההקשבה, את אמנות הלהיות ביחד באהבה וכבוד גם כשכואב ומקומם.
אמנות כזו לא רק שהיא אומרת את הדברים, היא גם אומרת את הדברים בשלמותם
בלי לטאטא מתחת לדשא הסינטטי את מה שלא נוח להכיר בו
היא חושפת את המורכבויות בפשטות ונותנת לנו להיספג בפרטים הקטניםRead more
