Ori J. Lenkinski

Ori Lenkinski is a choreographer, writer and dramaturg whose work explores the intersection of text and movement. Based in Tel Aviv, her practice bridges performance, language and research, often positioning the body as a site of translation between the two.

Her choreographic works include The Painting (2015), Portrait #2 (2017, with Ruth Eshel), The Suit (2019), Meet Me in the Market (2020), and Birth Preparation Course (2021), which premiered at the Akko International Fringe Theater Festival and won first prize at the Vietnam International Festival for Experimental Theater. Recent works include a dance piece (2024), presented across Europe and the United States, Jackie Pink and Black (2024), Escape Room (2025), and dancers (2025), a work for five early-career performers.

In 2026, Ori premiered How’d I Get Here?, a sci-fi performance for children.  Developed as part of the Bikurei Ha’Itim Center’s Incubator for Dance Works for the Whole Family under the Artistic Direction of Rachel Erdos. 

As a performer, Lenkinski spent nearly a decade in New York working with site-specific choreographer Noemie Lafrance, collaborating on multiple works including the Bessie Award-winning Descent. Since relocating to Israel, she has performed with Anat Katz and Erez Maayan, Ariel Cohen, Noa Shadur and the Israeli Opera, and maintains an ongoing collaboration with choreographer Rachel Erdos as a dancer, dramaturg and music advisor.

Her interdisciplinary work extends across film and theater, including the dance films Carriage and Expecting (with Rachel Erdos), Blueberry by Nataly Zukerman (2022), for which she served as movement director and co-creator, and Prisoner of Zion by Lee Perlman, where she worked as dramaturg.

Alongside her stage work, Lenkinski is an established dance writer and editor. She has contributed regularly to The Jerusalem Post since 2008 and her writing has appeared in Dance Magazine, The Huffington Post, Haaretz and other international publications. She is the author of the column Parental Choreography.

Her work also extends to television, with appearances on i24 News and as host of Aerowaves’ Spring Forward TV (2019).

Working between Hebrew and English, she collaborates with Israeli choreographers as a translator and adaptor, shaping texts for international audiences across grant applications, festival materials and performance contexts.

In 2016, she founded Creative Writing, a multi-lingual online platform dedicated to expanding the relationship between dance and text. Today, the Creative Writing team includes seven writers and two editors.

She has been involved in professional organizations supporting the Israeli dance field, including the Israeli Union of Performing Artists and the Israeli Choreographers Association.

She is mildly allergic to pineapples.

To check out my CV, click here.

To check out my choreographic work and writing , click here.

 

---

אורי לנקינסקי היא כוריאוגרפית, יוצרת, דרמטורגית ועיתונאית, שעבודתה עוסקת במפגש שבין טקסט לתנועה. היא חיה ופועלת בתל אביב, וביצירתה מחברת בין פרפורמנס, שפה ומחקר, תוך בחינת הגוף כמרחב שבו תנועה ומילים מתרגמות זו את זו.

בין יצירותיה: The Painting (2015), דיוקן #2 (2017, עם רות אשל), The Suit (2019), ג׳קי בשוק (2020) ו־קורס הכנה ללידה (2021), שעלתה בבכורה בפסטיבל עכו לתיאטרון אחר וזכתה בפרס הראשון בפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון ניסיוני בווייטנאם. בין יצירותיה האחרונות: a dance piece (2024), שהוצגה ברחבי אירופה וארצות הברית, Jackie Pink and Black (2024), Escape Room (2025) ו־dancers (2025), יצירה לחמש רקדניות בראשית דרכן.

בשנת 2026 יצרה את איך הגעתי לכאן?, מופע מדע בדיוני לילדים, אשר פותח במסגרת החממה ליצירות מחול לכל המשפחה של מרכז ביכורי העתים, בניהולה האמנותי של רייצ’ל ארדוס.

כרקדנית פעלה לנקינסקי במשך קרוב לעשור בניו יורק עם הכוריאוגרפית נעמי לפרנס, המתמחה ביצירות תלויות־מקום (Site-Specific), והשתתפה במספר עבודותיה, ובהן Descent, שזכתה בפרס בסי (Bessie Award). מאז חזרתה לישראל עבדה עם ענת כץ וארז מעיין, אריאל כהן, נועה שדור והאופרה הישראלית, ומקיימת שיתוף פעולה מתמשך עם הכוריאוגרפית רייצ’ל ארדוס כרקדנית, דרמטורגית ויועצת מוזיקלית.

עבודתה הבין־תחומית משתרעת גם אל הקולנוע והתיאטרון, ובהם סרטי המחול Carriage ו־Expecting (עם רייצ’ל ארדוס), הסרט Blueberry מאת נטלי צוקרמן (2022), שבו שימשה כבמאית תנועה ושותפה ליצירה, וכן ההצגה אסיר ציון מאת לי פרלמן, שבה שימשה כדרמטורגית.

לצד עבודתה האמנותית, לנקינסקי היא עיתונאית ועורכת בתחום המחול. מאז 2008 היא כותבת בקביעות ב־The Jerusalem Post, וכתבותיה התפרסמו גם ב־Dance Magazine, The Huffington Post, Haaretz ובפרסומים בינלאומיים נוספים. היא מחברת הטור Parental Choreography.

עבודתה כוללת גם הופעות בטלוויזיה, ובהן רשת i24 News, וכן הנחיית Spring Forward TV של רשת Aerowaves בשנת 2019.

כמי שפועלת בעברית ובאנגלית, היא משתפת פעולה עם כוריאוגרפים ויוצרים ישראלים כמתרגמת, עורכת ומעבדת טקסטים, ומלווה פיתוח חומרים המיועדים לקהלים בינלאומיים, ובהם בקשות למענקים, חומרים לפסטיבלים וטקסטים המלווים יצירות.

בשנת 2016 ייסדה את Creative Writing, פלטפורמה מקוונת דו־לשונית המוקדשת לכתיבה על תרבות ואמנויות הבמה. כיום כוללת המערכת שבע כותבות וכותבים ושתי עורכות.

לנקינסקי הייתה שותפה לפעילותם של ארגונים מקצועיים הפועלים לקידום תחום המחול בישראל, ובהם אמ”י – איגוד אמני ישראל ועמותת הכוריאוגרפים.

היא אלרגית קלות לאננס.