The pace of the work is relentless, transitioning from one rhythm to another, one pattern to the next, one dancer leading switched out for another. The dancers show no signs of listening for cues. Instead, they appear telepathically connected, pivoting and exchanging material with uncanny precision. Improvisational impulses are woven into a tightly organized, ever-shifting and unpredictable structure.Read more
For a self proclaimed selfish bastard, Hamilton is one of the most gracious and generous people I have ever seen on stage.Read more
המופע נפתח באווירה שבטית: גברים בחולצות ורודות עולים לבמה למופע אלתור בקול תנועה ונגינה. כרגע עוד אין מילים. בשלב זה ניכר כי יש משחק על הסטריאוטיפ של גבר כיצור פרימיטיבי, גם אם הוא פרוגרסיבי בהעזה שלו ללבוש ורוד, לדבר הוא לא מדבר, בטח לא איך שהוא נדרש לדבר על במה במעמד של מופע. ברגע מסויםRead more
אילנית מזמינה אותנו להביא למודעות ש”למעשה אימפרוביזציה זה משהו שכולנו עושים אבל בלי מודעות” ויותר מכך, ש”אימפרוביזציה היא למעשה התשתית של החיים שלנו.” החיים שלנו, איזה דבר גדול זה, אז כן אולי באמת יש שם מידה של חירטוט אבל לא רק, הרי ש”כל פעולה שמערבת אימפרוביזציה כוללת חשיבה ומפתחת יצירתיות” כמו החיים עצמם, לא? Read more