Re:View

It’s around 10:30 PM, clusters of people linger outside a theater having just seen a performance. Everyone has something to say. Good, bad, boring, beautiful, amazing… So we exchange thoughts with our close friends, sometimes with the performers or the choreographer. Maybe a review comes out a couple of days later in the paper. And that’s it.

Creative Writing was established to provide a place for a wider and freer discourse surrounding dance that what is available in newspapers. In their Re:Views, Creative Writing contributors respond to performance and dance events in any way that they like.

 

Read the latest Re:Views here.

 

bODY rEMIX rEWOUND – on performing the same work fourteen years later by Kimberley De Jong

This fall, I was asked to join Compagnie Marie Chouinard for their performances in January at La Place des Arts. The five-day run of shows included the return of one of Marie’s most acclaimed pieces “bODY rEMIX”, originally created in 2003. As a freelance dancer, it’s a rare occasion to ...
Read More

The (de)Sexualized Body on Stage by Ori Lenkinski

In the same week, I attended performances of 2019 by Batsheva Dance Company and Shira Eviatar and Hadar Ahuvia’s Possessing. As an audience member, my reflections on these shows were influenced by the juxtaposition of the two in my mind. After all, audiences always bring the past experiences into the ...
Read More

Does Finance Impact the Dances We Make? Thoughts on Curtain 2 by Ori Lenkinski

Sometime in the 1990’s, I watched a program on MTV about the lives of successful rap artists. It followed several breakthrough musicians on their path to fame and the dip they experienced after releasing their second album. One after the other they spoke about the immense pressure to repeat the ...
Read More

DOUBLETAKE of Carnations by Ronit Ziv- צפייה חוזרת בציפורנים מאת רונית זיו

*english follows בצפייה חוזרת בציפורנים האגדי של פינה באוש (הראשונה הייתה בקיסריה לפני מספיק שנים ,1991?) אני מתבוננת כמו בגלויה ששולחים קרובי מארץ רחוקה. יפה שם, וקריר אבל.. אז הקריטי חסר, זה שתמיד אפיין את כל יצירותיה של פינה באוש. הקריטי בשבילי הוא הרגע שההתרחשות הבימתית גולשת אל הקהל, מאיימת, ...
Read More

רְשָׁמִים עַל הַמּוֹפָע “לוֹקָאלִי” בְּבִצּוּעַ אִירִיס אֶרֶז מאת יוליה פריידין

יוֹם שִׁשִּׁי, הַשָּׁעָה 21:13,  הַמּוֹפָע מַתְחִיל ב21:30 ,זְמַן יִשְׂרָאֵל, מָה שֶׁמַּשְׁאִיר תִּקְוָה לְעוֹד חָמֵשׁ דַּקּוֹת. 4.2 ק"מ מַפְרִידִים בֵּינִי לְבֵין סוּזן דָלָל. זְמַן רְכִיבָה עַל אוֹפַנַּיִם- 20 דַּקּוֹת. אֵם זֹאת הָיְתָה שְׁאֵלָה בַּפְּסִיכוֹמֶטְרִי: אֵיךְ נִתָּן לִדְחֹס 20 דַּקּוֹת נְסִיעָה, לְתוֹךְ 17 דַּקּוֹת בִּרְכִיבָה מְתוּנָה? בּוֹאִי נֵצֵא לַדֶּרֶךְ הוּא אוֹמֵר לִי ...
Read More

When Love Walked Out by Ori Lenkinski

                                                                                                    ...
Read More

M.E.S.S. – יוליה פריידין מגיבה לשלומית פונדמינסקי

מַחְשָׁבוֹת עַל  M.E.S.S  מֵאֵת שְׁלוֹמִית פוּנְדַמִינְסְקִי בְּבִצּוּעַ יוֹרָם כַּרְמִי בְּאוּלָם חָשׁוּךְ נִמְצָא חֲדַר חֲקִירוֹת לָבָן בּוֹ גֶּבֶר בִּלְבוּשׁ שָׁחֹר קוֹרֵס לְתוֹךְ עֹל שִׁכְמוֹתָיו הַזְּקוּפוֹת. בּוֹחֵן. אוֹתָנוּ. בְּהַחְלָקָה מִקְצוֹעִית. עֲוִיתוֹת רֹאשׁ תְּזָזִיתִיּוֹת מִתְהַוּוֹת לְתוֹךְ בְּלִילָה עַצְמִית בָּלֶרִינָה שֶׁקָּמָה לִתְחִיָּה מְסַמֶּנֶת שְׁאֵרִיּוֹת פּוֹיְנְט עָזוּב. הַקַּלּוּת הַבִּלְתִּי נִסְבֶּלֶת שֶׁל הַלָּאנְצ', מִתְקַיֶּמֶת בְּתוֹךְ מִטְעֲנֵי ...
Read More

Ana Harmon on Self Ritual by Iris Erez

Choreographer Iris Erez made me pause at the Israeli Museum this month when she suggested that a room full of international visitors take selfies and place their phones on the ground, out of reach. Viewers peered down to find their reflections in a mosaic of black mirrors following Iris’ 30-minute-long ...
Read More

Three Reasons Why I Love Dance by Michal Meg

*english follows  בתור יוצרת פרפורמנס שהיצירות שלה נוטות להתכתב עם אמנות התאטרון, מצאתי שהמופעים האהובים עלי הם  דווקא מופעי מחול. עצרתי לתהות מדוע ומצאת שלוש סיבות מעולות. הרי הן לפניכן: סיבה מספר 1 התמסרות. האינטנסיביות הפיזית שנדרשת מרקדנית על מנת לבצע יצירה דורשת הרבה יותר מכישרון. היא דורשת עבודה יומיומית, ...
Read More

Three Perspectives on Ingiven by Noa Shavit

Noa Shavit’s solo performance, Ingiven, shows a silently screaming mouth move above a sinewy body to Nick Cave’s stirring lyric, “The tree don’t care what the little bird sings.” If Shavit is that little bird, are we the tree? How many little birds fly around us that we fail to hear? There ...
Read More